האור בין הצלליo מאת צוקיקו ספארק
הספר הזה הוצע בחינם באינדיבוק לפני כמה חודשים, והחלטתי לקנות אותו אחרי שקראתי את התקציר.
מאותו רגע הוא שכב אצלי ברשימת ההמתנה. עד שלפני כשבוע החלטתי לקרוא אותו סוף סוף
הספר הזה הוא הראשון בסדרה (לא יודעת כמה ספרים יהיו) והוא נכתב ע"י סופרת ישראלית שבוחרת להישאר אנונימית.
בן, הוא גבר צעיר שעובד בחברת הפרסום של אביו, הוא פלרטטן ואוהב לשכב עם נשים אך לא מתחייב לכלום. בן חי בתחושה שהכל מגיע לו, והוא יודע איך להשיג את זה. לרוב הוא משיג את זה בכך שהוא מתנהג כמו מניאק.
בזמן שבן עובד על פרוייקט גדול הוא מקבלת עוזרת אישית חדשה בשם שירה. הוא ושירה עובדים יחד במשך חודש, ובמהלך אותה תקופה שירה מגלה את האישיות האמיתית של בן.
לאחר שסיימו את הפרוייקט ובערב לפני הטיסה של בן לחופשה, שירה מזמינה את בן לארוחת ערב אצלה בדירה.
בן מבין שאותה ארוחת ערב גרמה לשינוי בתכניות כאשר הוא מתעורר קשור למזרן במקום שהוא לא מכיר.
רוצים לדעת איך נגמר? תקראו ותגלו.
אני אתחיל ואומר שרמת הכתיבה ספר הזאת הייתה מעולה. לא היו שגיאות כתיב או הדפסה. הכתיבה זורמת. אני סיימתי אותו תוך כמה שעות, לא כי נמשכתי לספר אלא כי הוא ממש ממש קצר.
אני לא התחברתי לספר הזה בכלל. תקציר הספר מבטיח רוחניות וארוטיקה משובחת. אז נכון שנושא הרוחניות מוזכר בספר אבל בצורה מאוד שטחית לדעתי. ולגבי ארוטיקה משובחת, הספר בכלל לא ארוטי וגם הסצנות המיניות הבודדות שהיו (ואני מתכוונת אחת או שתיים) היו משעממות במקרה הטוב.
בשום מקום בספר לא מוזכר איפה העלילה מתרחשת, אך לפי השמות בן, פרד,טינה וכו' אני מסיקה שהעלילה מתרחשת בחו"ל. דבר שלא כל כך מסתדר לי עם השם שירה סונג, שלי אישית גרם כל הזמן להריץ בראש "שרה שרה שיר שמח" (למי שלא מבין או מבינה למה :סונג באנגלית זה שיר).
בן הוא מניאק שאוהב לקבל את מה שהוא רוצה גם אם זה אומר להשפיל אנשים. הוא מקבל את ההשפלות מאביו לגבי עבודתו בשתיקה, אך בחיים לא יתן לאחרים להתנהג אליו ככה. כשעובד בית מלון בשם דון מחליט לעמוד מולו ולא לספוג את ההתנהגות של בן, בן דואג שישעו את אותו אדם, ומכריח אותו להתנצל בצורה מאוד מבזה. את הקטעים האלה מאוד לא אהבתי. הם אולי חשובים לעלילה אבל אני לא אהבתי אותם. במשך כל הספר חיכיתי להסבר מה הפך את בן לכל כך מניאק או למה הוא חושב שמגיע לו הכל אבל לא קיבלתי את התשובה לזה.
בן בעצם מתעורר קשור למזרן בביתה של שירה, אבל לוקח המון זמן עד שהוא מנסה לצעוק או להילחם כדי להשתחרר. אני לא יודעת מה איתכם אבל אם אני הייתי במקומו לצעוק "הצילו" או לנסות להשתחרר היה הדבר הראשון שהייתי עושה.
שירה חטפה את בן לצורך "טיפול" שבו עליו לסמוך עליה שתאכיל אותו, תטפל בו, אסור לו לדבר או לראות כלום והוא כל הזמן קשור בצורה זו או אחרת. היה ניסיון של הסופרת להפוך את הקטעים האלה לרוחניים מצד אחד ואפלים מצד אחר (כמו סגנון מאד ויין למי שקרא) אך הניסיון הזה לא מוצלח. מה שבעצם מתרחש בספר זו התעללות. שירה מכסה את עיניו של בן לכמעט 3 חודשים, ידיו קשורות לאורך כל התקופה הזו, יש ימים בהם הוא אינו מקבל אוכל, מקלחות או אפילו ללכת לשרותים. הוא תמיד קשור בצורה זו או אחרת, ולפעמים אפילו קשור בברוטליות לרצפה.
כאשר שירה מבינה שהיא ובן "תקועים" בטיפול היא מעבירה אותו לטיפולו של קולגה בשם אלכס. אלכס שאמור להיות מאסטר ויש לו מספר עבדים מנסה לטפל בבן. בפועל יוצא רק שבן עובר התעללות ע"י שוט. אם אלכס היה באמת מאסטר בעולם הBDSM היה יודע שמה שהוא עשה זה לא סצנה ולא עונש אלא התעללות.
כל הספר הזה הוא ניסיון להפוך גבר מניאק לגבר אמיתי ומתחשב. התוצאה הסופית היא שהפכו ב3 חודשים את בן לסמרטוט, שלא מסוגל אפילו לעמוד בדעות של חבריו.
הספר נגמר בצורה מאוד קטועה שנראה כאילו חסרים דפים או נשבר העפרון. אולי זו הכנה לשאר הספרים בסדרה, אבל ההרגשה היא שצריך לבוא עוד פרק או משפט ופשוט אין.
אני חושבת שהספר הזה שטחי מאוד ושהוא יכל להיות הרבה יותר חזק ומוצלח אם הוא היה רק יותר עמוק. כמעט ולא מורגש בו נושא הרוחניות, למרות שזה אמור להיות הנושא המרכזי של הספר.
אני לא יודעת אם אני אקרא את שאר הספרים בסדרה
אני נותנת לספר 2.5 כוכבים
לרכישה: http://goo.gl/eXOZ7m
תגובות
הוסף רשומת תגובה