היביסקוס מאת סברינה שללאשבילי

 כבר תקופה ארוכה שאני מחפשת ספר ישראלי מקורי שיתפוס אותי חזק ושאוהב כמו שאהבתי את מרכבות באיילון, עד שתגיעי למקומה, טרילוגיית תחרה וצבע והספרים של סמדר שיר. היו ספרים שהיו קרובים לזה והיו ספרים שרחוקים שנות אור מזה, אבל אני עדיין מחפשת ולא מתייאשת. ככה הגעתי לספר הזה, ובמסגרת שיתוף הפעולה שלי עם הלוחשות לספרים קיבלתי אותו לסיקור.

זהו הסיפור של דקלה וג'יימי.
לאחר שבנתה את חייה מחדש, דקלה נשאבת בחזרה לעברה לאחר שהיא מקבלת שיחת טלפון מסתורית. דקלה לא מבזבזת זמן וטסה לבלפסט כדי לנסות להצליח להציל את חייה החדשים ולשים את עברה מאחוריה אחת ולתמיד. בבלפסט דקלה פוגשת את ג'יימי שנחלץ לעזרתה ומאותו רגע הדברים משתנים לתמיד.
האם דקלה תצליח לתקן את עברה? מה הקשר של ג'יימי לכל הסיפור? תקראו ותגלו.


אני לא אהבתי ולא התחברתי לספר הזה. הדבר הכי טוב בו לדעתי זה הכריכה, שהיא יפה ואהבתי אותה.
בתחילת הספר כתוב שהוא עבר עריכה לשונית, עריכה ספרותית וחמש הגהות שונות, אך לצערי נתקלתי בשגיאות ניסוח, שגיאות הדפסה ועלילה עם המון דברים לא הגיוניים לדעתי. הספר כתוב פחות או יותר בשפה אחידה, אבל מדי פעם הוכנסו פתגמים או משפטים שהיו אמורים לתרום לעלילה ולהעלות את רמת הכתיבה אבל אני הרגשתי לרוב שהם לא במקום, מסורבלים ומיותרים. בנוסף אני לא התחברתי לשילוב של חצי משפט באנגלית וחצי משפט בעברית. זה הרגיש לי מאולץ מאוד ומיותר.

הספר הזה היה יכול להיות ספר אקשן/מתח טוב אם רק היו מכניסים לו דבר אחד...אקשן!!! העלילה מתעסקת בפושע שברח מהכלא, בדמויות שנמצאות בתכנית להגנת עדים, באיומים ודרישה לנקמה. אבל במקום לפתח את הנושא הזה מתעסקים יותר ביחסים של דקלה וג'יימי ובאירועי העבר ורק סצנה אחת בסוף שבאמת מכניסה את האקשן לספר. לדעתי זה הפספוס הכי גדול בספר הזה.

היו בספר הרבה דברים שלא היו לי הגיוניים בעלילה. הדבר הכי בולט זה העובדה שג'יימי ודקלה מכירים זה את זה ועבדו בצמוד אחד לשני עד שהגיעו למצב שהם מכירים את מבנה הגוף, הקול והריח אחד של השניה, אבל טוענים שלא ראו אף פעם את הפנים ובגלל זה דקלה לא זיהתה את ג'יימי בפעם הראשונה. אז אם הם מכירים כל כך טוב ששניהם מכירים את הקול, ריח ומבנה הגוף לא צריכה להיות בעיה שיזהו אחד את השנייה כשהם נפגשים.
בנוסף הפריע לי בספר שמהרגע שג'יימי ודקלה נפגשים, תוך כמה שעות הם כבר שוכבים ויומיים לאחר מכן כבר מאוהבים. איפה ההתפתחות האיטית? איפה החיזור? איפה סיפור האהבה?

את הדמות של דקלה לא אהבתי. לאורך הספר היא ודמויות אחרות טוענות שהיא אישה חזקה, אבל כל מה שאני רואה זה אישה שבוכה, נשברת ונעלבת מכל דבר. חסר לי עומק בדמות, ולהכיר אותה גם כדקלה וגם כלילי.
הדמות של ג'יימי הייתה סבירה. לא ראיתי בו משהו שלא ראיתי בספרים אחרים. אני לא אהבתי ולא התחברתי לשם הקודם שלו זיקי, וגם בדמות הזו חסר לי העומק ולהכיר את הדמות יותר טוב.


אני לא אהבתי את הספר ואני חושבת שהוא פספוס ולצערי לא אמליץ עליו.
אני נותנת לו 2 כוכבים


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

עוצרת נשימה מאת שרית חיים.

עירומה,הכל או כלום - פרשיית בלאקסטון מאת ריין מילר

נוכרייה מאת דיאנה גבלדון