אהבה מכוערת מאת קולין הובר

מאז שהתחלתי לקרוא באנגלית לפני כ4 שנים, אני שומעת כל הזמן על הסופרת המדהימה קולין הובר, וניסו לשכנע אותי 200 פעם בערך לקרוא את אחד הספרים שלה אבל אני כל פעם דחיתי את זה
כששמעתי שעומד לצאת סרט לפי הספר הזה החלטתי שהגיע הזמן לקרוא אותו, וכשכנרת הוציאו אותו מתורגם החלטתי סופית שעכשיו זה הזמן הכי טוב במיוחד אחרי ששמעתי עליו רק ביקורות טובות.

אהבה מכוערת מביאה לנו את סיפורם של טייט ושל מיילס.
טייט עוזבת את ביתה בשל לימודים ועבודה ועוברת לגור אצל אחיה הגדול קורבין עד שתמצא דירה משלה. ביום שהיא מגיעה לדירתה החדשה היא מוצאת אדם שיכור הנשען על דלת הדירה. לאחר טלפון לאחיה  קורבין, היא מגלה שזהו השכן החדש שלה מיילס, לבקשת אחיה היא מכניסה אותו לדירה ומעבירה איתו ערב שלא תשכח במהרה.
כשאחיה חוזר מתברר לטייט שמיילס הוא אחד מחבריו הקרובים ביותר של קורבין והוא עובד איתו באותה חברת תעופה.  בשל הקרבה בין קורבין למיילס נוצר מצב שטייט ומיילס מבלים הרבה זמן ביחד וקשה להם להתכחש למשיכה בניהם, אבל מיילס לא מעוניין בקשר ובטח שלא באהבה.
טייס ומיילס מגיעים להסכם: הם ישכבו זה עם זה בתנאי שטייט לא תשאל שאלות על העבר או תצפה לעתיד. טייט מסכימה אבל הסקרנות שלה לגבי עברו של מיילס לא נעלמת
האם הסידור הזה יצליח? מה מיילס מסתיר? תקראו ותגלו


אני אוהבת את הכתיבה של קולין הובר. הכתיבה זורמת והעלילה מושכת ומעניינת, אך מעט צפוייה לי. התרגום מעולה ולא נתקלתי בשגיאות.
הספר בנוי מ2 נקודות מבט: בהווה מנקודת המבט של טייט ובעבר מנקודת המבט של מיילס. הדבר היחידי שהפריע לי זה שהיא פרק מנקודת מבט של רייצל שחשבתי שצריך לבוא מנקודת המבט של מיילס. ההרגשה שלי בספר הזה שהכתיבה שלה מנקודת מבט של טייט יותר טובה וזורמת מנקודת המבט של מיילס שהייתה לי קיטשית מדי בחלק מהמקומות.
אני מאוד חלוקה לגבי הדמות של טייט. מצד אחד אהבתי אותה כשהיא עמדה על שלה מול אחיה ומול מיילס והלכה על מה שהיא רוצה, אבל מצד שני היו פעמים שחשבתי שהיא מתנהגת כמו ילדה קטנה או כמו סמרטוט שמיילס יכול לדרוך עליו והיא תחזור לבקש עוד. כן אהבתי שיש לה הומור ושהיא יודעת להיות צינית כשצריך
גם לגבי מיילס הרגשות שלי חצויים. מצד אחד ריחמתי עליו בגלל העבר שלו, אבל מצד שני רציתי לצעוק עליו "יאללה צא מזה ותתקדם הלאה".הוא לא האלפא מייל שאני רגילה ואוהבת אבל הוא עדיין דמות לא רעה
הדמות שעשתה לי את הספר היא קאפ. הוא מצחיק וציני ונאמן וכמו פיה טובה. רוב הפעמים שצחקתי בספר היו בגללו.
כולם אמרו לי שהספר מרגש וצובט בלב אבל אני לא הרגשתי את זה. העבר של מיילס היה לי צפוי ברובו. אולי אם הייתי קוראת את הספר הזה כשרק התחלתי לקרוא הייתי מגיבה אחרת.
בסך הכל נהנתי מהספר ואפילו צחקתי בקטעים מסויימים.
אני נותנת לספר 4 כוכבים


את הספר ניתן לרכוש אלקטרוני ומודפס.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

עוצרת נשימה מאת שרית חיים.

עירומה,הכל או כלום - פרשיית בלאקסטון מאת ריין מילר

המועדון מאת לורן רו