דובון שחור עם אף לבן מאת רמי קרדה

על הספר הזה לא שמעתי בכלל עד שרמי, הסופר, פנה אלי אישית והזמין אותי לנסות את ספרו החדש. לאחר שיחה עם רמי השתכנעתי והבטחתי לו ולעצמי לתת צאנס לספר. ואני שמחה שעשיתי זאת.

הספר נפתח בסוף שנת 1938, כאשר ילד קטן כבן שנה ננטש ע"י הוריו ומונח על מדרגות בית יתומים בגרמניה הנאצית.
שמו של הילד הוא דניאל, וחוץ מדובון שחור עם אף לבן אין לו כלום בעולם. הוא גדל בבית היתומים עד אשר יום אחד מאמצים אותו. הוא גדל בבית שגם בזמן המלחמה הוא לא סבל ממחסור.
חייו משתנים כאשר אירוע טראגי שולח אותו לחיות בפנימייה של הכנסייה, ומשפ דרכו לכמורה קצרה ומהירה.
איך מתפתח עתידו של דניאל? מהו האירוע הטראגי? קראו ותגלו.

כמו שאמרתי אני שמחה שקראתי את הספר הזה. הוא לא רומן רגיל, ואין פה סיפור אהבה גדול מהחיים. אבל יש פה מסע לגילוי עצמי, חשבון נפש ולגילוי האמונה בדת, בעצמך והאמונה באחר.
הספר הזה שיצא בהוצאה עצמית הוא הספר הטוב ביותר שקראתי מבחינת רמת הכתיבה והעריכה. כל הספר נכתב בשפה גבוהה אך זורמת. אין שגיאות כתיב או שגיאות לשון (שלצערי נפוצים בספרים עצמאיים). והאמת רמת הכתיבה וצורתה הזכירו לי לאורך הספר את צורת הכתיבה ב"הקתדרלה מול הים" וספרים נוספים בסגנון.
לפני שהתחלתי לקרוא הטריד אותי הנושא שמדובר בגרמניה הנאצית ושחלק מהעלילה מתרחשת בזמן השואה, אך האזכורים בספר של הזוועות ושל התקופה הזאת נמצאים במקומות הנכונים, במינונים הנכונים ולא מכבידים על הספר יותר מדי.
כל הדמויות בספר הזה נשזרות זו בזו בצורה מופלאה, העלילה מתקדמת וזורמת וקשה להניח את הספר מהיד. יש פה התפתחות של דמות מהיום שהוא נולד עד היותו אדם בוגר. אנו חווים איתו פחדים, מלחמות, טרגדיות, אהבה ראשונה ועוד...
הדבר היחיד שהפריע לי בספר הזה זה הסוף. נכון שיש פה סגירת מעגל, אך רציתי עוד טיפונת פירוט כדי להרגיש שהכל באמת נסגר.

אני מאוד אהבתי וממליצה עליו בחום וממני הוא מקבל 5 כוכבים, הוא ספר מרגש סוחף וממכר


את הספר ניתן לרכוש מודפס מהסופר עצמו:
https://www.facebook.com/pages/%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%93%D7%94-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8/564905256974175?fref=ts

וגם אלקטרוני ומודפס מאינדיבוק:
http://indiebook.co.il/shop/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%94/%D7%93%D7%95%D7%91%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9D-%D7%90%D7%A3-%D7%9C%D7%91%D7%9F/

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

עוצרת נשימה מאת שרית חיים.

עירומה,הכל או כלום - פרשיית בלאקסטון מאת ריין מילר

המועדון מאת לורן רו