אוסישקין 112 מאת שמרית הילל

אני מאוד אוהבת ומעריכה את הוצאת א(ה)בות, ואת ורד וגלי שפתחו את ההוצאה הזו והביאו ויביאו לאוויר העולם הרבה ספרים בעברית שאני אוהבת. עד היום הן לא הוציאו ספר שלא אהבתי או שלא התחברתי אליו, ולמרות תקלות של שגיאות הדפסה/הגהה כאלה ואחרות עדיין נהנתי מאוד מהספרים.
בגלל האהבה והערכה שלי להוצאה ובגלל ההנאה שלי מהספרים שהוציאו, החלטתי לקנות את הספר הזה כשהוא רק יצא, למרות שאת הספר הקודם של הסופרת "קשר יהלום" עוד לא סיימתי ואני באמצע שלו כבר כמה חודשים.


הספר הזה הוא הסיפור של מיכאלה.
מיכאלה היא אמא ל3 ילדים, סמנכ"לית בערוץ נחשב והיא עסוקה עד מעל הראש בהפקת תכנית ריאלטי של ילדים ששרים.
אבל החיים של מיכאלה לא כאלה פשוטים ויפים כמו שאנשים מבחוץ חושבים. מיכאלה ובעלה (שאותו היא מכירה מכיתה ט) עומדים להיפרד, ועליה לארוז את ביתה ואת ילדיה ולעבור לדירה חדשה. בנוסף לדירה שלה משפחתה מנדבת אותה לארוז את ביתה של סבתה שעברה להתגורר בדיור מוגן.
בזמן שמיכאלה אורזת את החפצים של סבתה ומחפשת טבעת שאבדה, היא מגלה מחברת ישנה המביאה את סיפור חייה של סבתה מאז שנולדה.
רוצים לדעת מה הקשר בין המחברת, הטבעת והתכנית שאותה מיכאלה מפיקה?
תקראו ותגלו.



אני אתחיל ואומר שהספר הזה הוא פספוס ענקי לדעתי. הוא ספר חמוד עם פוטנציאל שפשוט לא מצליח להתרומם ולהיות ספר חזק. הוא לא ארוטי, וגם לא רומנטי. אין פה סיפור אהבה גדול מהחיים או דמויות חזקות שישארו איתי.
רמת הכתיבה טובה וראו שעבדו פה חזק על עריכה לשונית, והלוואי שיהיו עוד ספרים באיכות הזאת מבחינה לשונית
הבעיה העיקרית שלי היא עם העלילה והדמויות.
ההתחלה של הספר איטית. מאוד איטית ולוקח זמן לעבור אותה, וגם כשחשבתי שיש שיפור בעלילה זה עבר אחרי דף אחד.
מיכאלה היא הדמות הראשית והעיקרית פה. היא מספרת על עצמה שהיא היסטרית, דרמה קווין, בלי שליטה על הרגשות והדחפים. וזה נכון ורואים את זה, אבל לא מספיק חזק.יש לה קשר בעייתי עם משפחתה, היא בוגדת בבעלה, וגם זה לא כתוב בצורה עמוקה או עם סיבה. היא חושדת שבעלה גלעד בוגד בה, אבל גם פה היא לא מצליחה להסביר למה.הם נפרדים כי שניהם עשו טעויות וכי הם התרחקו. אבל אני לא הצלחתי להרגיש פה כלום. לא הכאב שלה מהבגידה והפרדה, לא את הכאב שלה כשגילתה סודות על אביה. לא הרגשתי כלום בכל הספר.
מיכאלה מגלה מחברת ישנה שמחזירה אותה לעברה של סבתה. המחברת הזאת אמורה להיות יומן, אבל יש הרבה בעיות איתו. המחברת היא של חיה סבתה וזכרונות שלה, אבל היומן מתחיל בימים שלפני שחיה נולדה בכלל.  דווקא כן נהנתי מהסיפורים על חיה עצמה, אבל כשפתאום ביומן החלו הקטעים שמספרים על סבה של מיכאלה, לא מנקודת המבט של הסבתא, אלא קטעים של הסבא לפני שבכלל פגש את חיה או כשהם היו בנפרד. זה הפריע לי. אם היומן הוא של סבתא חיה אין שום סיבה שיהיו קטעים שמספרים על סבה של מיכאלה מנקודת המבט שלו.
במהלך הסיפור של מיכאלה עצמה היו יותר מדי קטעים של קפיצה לעבר של מיכאלה וחזרה להווה בלי שום הפרדה או הסברים. לפעמים היו קפיצות מההווה לעבר הקרוב ואז לעבר הרחוק ואז חזרה להווה, ופתאום אנחנו בסצנה שקשורה לעבודה של מיכאלה. הרגשתי כמו במכונת זמן מקולקלת וכל הזמן חשבתי איפה המכונית של מרטי מקפליי שתעזור לי לעשות פה סדר בזמנים.
כשמיכאלה הולכת עם תחושות הבטן שלה ועוקבת אחרי אחד השכנים, והיא מסתבכת בצרות היא עומדת בפני מצב קשה. בקטעים האלה היה פוטנציאל לפתח את רגעי האקשן והמתח ולתת קצת עומק לעלילה, אך הקטע נגמר אחרי דף אחד, וכל פוטנציאל האקשן והמתח והדרמה נעלמו כלא היו.
מיכאלה מפתחת קשר מיוחד עם אחת המתמודדות בתכנית ומנסה לעזור לה למצוא את אביה. היה פה ניסיון לרגש ולכאוב את הכאב של הילדה ואמה שהיא עולה חדשה אבל בסוף לא הרגשתי כלום חוץ מקיטש.
כמובן שהספר נגמר בסוף טוב, והם חיו באושר ועושר, אבל לא הייתה בניה והתקדמות לזה או ציפיה לזה. פשוט קיטש אחד גדול.

לסיכום אני אגיד שאני חושבת שהספר הזה הוא פספוס גדול. כן רמת הכתיבה היא טובה, אבל יש לו המון פוטנציאל לא ממומש. לא הרגשתי התפתחות בעלילה, לא הרגשתי רגש משום סוג, וגם חשבתי שמיכאלה היא פסיכית מעצבנת ושכבר ראיתי דמויות כאלה בצורה יותר משכנעת.
אני אוהבת את ההוצאה, ואני אקרא ספרים שלהם, אבל מהספר הזה אני מאוכזבת מאוד. הוא חמוד ועם סוף קיטשי אבל אני לא יודעת אם אני אמליץ עליו לחברות.
אני נותנת לו 2.5-3 כוכבים







לרכישה: http://goo.gl/kwmXl1

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

עוצרת נשימה מאת שרית חיים.

עירומה,הכל או כלום - פרשיית בלאקסטון מאת ריין מילר

נוכרייה מאת דיאנה גבלדון